טכנולוגיה ישראלית חדשה עשויה להוביל לטיפולים אנטי-סרטניים, אנטי-סוכרתיים, אנטי-דלקתיים, אנטי-ויראליים ואנטיביוטיים.
אצות הן מזון-על, עם יתרונות בריאותיים, רפואיים, פרמצבטיים וקוסמטיים רק למבקשים – או למשוך אותו מהים. הוא נמצא בדרך כלל כגידולים עבים בחופים סלעיים או הצטברויות במים רדודים בגובה של כ-50 מטרים או פחות.
מחקר חדשני שנערך על ידי אוניברסיטת תל אביב (תל אביב) והמכון הישראלי לחקר האוקיאנוגרפיה והלימנולוגי הצליח להעלות באופן דרמטי את הערך הבריאותי והרפואי של האצות, כך שיוכלו לשמש בתעשיות העל, התרופות והקוסמטיקה של העתיד. עם זאת, כדי לנצל אותה בצורה מקסימלית, יש צורך ביכולת של אצות לייצר חומרים טבעיים בריאים בכמויות גדולות יותר.
טכנולוגיה חדשה ומתקדמת שפותחה ב-TAU ובמכון הישראלי למחקר אוקיאנוגרפי ולימנולוגי (IOLR) בחיפה מקדמת גישה ידידותית לסביבה של “חקלאות ימית משולבת בת קיימא” שבה האצות מטהרות את המים ושומרות על האיזון האקולוגי. הם הגבירו משמעותית את יכולתן של אצות לייצר תרכובות טבעיות מועילות וחומרים מצמחים תת-מימיים.
המחקר הנוכחי התמקד בשיפור הייצור של תרכובות ביו-אקטיביות כמו נוגדי חמצון שריכוזם הוכפל; ריכוזי קרם ההגנה הטבעיים שולשו; ופיגמנטים מגנים ייחודיים בעלי ערך רפואי רב שגוירו באופן משמעותי פי 10.
הגישה החדשנית והמקיימת של חקלאות ימית משולבת משלבת אצות עם גידול דגים, משדרגת את האצות ובו בזמן מסייעת בטיהור מי הים ומזעור השפעות סביבתיות שליליות.
ההישרדות של האצה
כדי לשרוד, האצה פיתחה מערך ייחודי של מנגנוני הגנה כימיים – כימיקלים טבעיים שעוזרים להם להתמודד עם הסביבות הקשות הללו. הם מפעלים טבעיים יעילים ביותר לייצור חומרים יקרי ערך שיכולים להציע יתרונות משמעותיים לאנושות.
במחקר קודם פיתחה אותה קבוצת חוקרים טכנולוגיה חדשנית המאפשרת גידול של אצות מועשרות בחלבונים ומינרלים כמו אבץ, ברזל, יוד, מגנזיום וסידן. במחקר החדש הם רצו לדעת האם וכיצד ניתן להגביר ולמקסם את ייצור אצות הים של תרכובות ביו-אקטיביות ומטבוליטים משניים.
לשם כך הם פיתחו גישת גידול מקורית ומעשית שבה שלוש אצות מקומיות – Ulva, Gracilaria והיפנאה – גודלו בתחילה לצד שפכי דגים ולאחר מכן נחשפו לגורמי לחץ שונים לרבות קרינה גבוהה, הרעבה תזונתית ותכולת מלח גבוהה.
הם חקרו כיצד השינויים הללו השפיעו על הריכוז של חומרים ביולוגיים בעלי ערך ספציפיים באצות כדי שיוכלו לשפר את ייצורם. התוצאות היו מרשימות. “למעשה ייצרנו חייט ‘אצות-על’ המיועדות לשמש את תעשיות הבריאות המתפתחות ליישומי מזון ובריאות”, הגיב אשכנזי.
החוקרים ציינו כי חקלאות אצות ימית ידידותית לסביבה, שומרת על האיזון האקולוגי ומפחיתה סיכונים סביבתיים על ידי מזעור כמויות יתר של מזהמים הנגרמים על ידי האדם, הפחתת פליטת גזי חממה והורדת טביעת הרגל הפחמנית. בדרך זו, חקלאות אצות ימית יכולה לסייע בהתמודדות עם אתגרים סביבתיים גלובליים כמו זיהום, אובדן בתי גידול ומשבר האקלים.
בעתיד, סיכם אשכנזי, “האנושות תתמקד ביצירת פתרונות סביבתיים מבוססי מדע כמו זה שאנו מציעים במחקר זה – טכנולוגיות המקדמות מיחזור ושימוש נכון במשאבי טבע מבלי לנצל אותם יתר על המידה. המחקר מראה כיצד אנו יכולים ליהנות מהטבע מבלי לפגוע בו”.
