ד”ר טלי דקל, שעובדת הן במכון ויצמן והן בגוגל, מפתחת בימים אלה מודלים שיאפשרו מניפולציה של וידאו באופן דומה לאופן שבו DALL-E2 מפעיל תמונות. בינתיים, פרופסור שי שלו שוורץ, שעובד באוניברסיטה העברית ובמובילאיי, מתמקד ביישום הבינה המלאכותית בעולם הפיזי.
שני החוקרים מאמינים שפריצות דרך משמעותיות ידרשו שינוי בגישה, עם צורך להוציא את המודלים מהתחום הווירטואלי ולהביא אותם לסביבות בעולם האמיתי, כמו בתי ספר.
פריצות דרך אחרונות
מומחי בינה מלאכותית נדהמו מההתפתחויות האחרונות בתחום שנחשפו בשנה האחרונה. ה-DALL-E2 של OpenAI והתמונה של גוגל הן שתי יישומים שיכולים ליצור תמונות מציאותיות המבוססות על פקודות טקסטואליות, כמו “זוג רובוטים בארוחת ערב מפוארת עם מגדל אייפל ברקע”, הנחשבים להישגים פורצי דרך המדגימים את ההתקדמות המדהימה שנעשו בשטח.
עם זאת, שתי הדוגמאות הללו הן רק הצצה להתרחשויות המרגשות הרבות בתחום. מודל השפה LaMDA של גוגל השיג תוצאות כל כך משכנעות עד שאחד ממהנדסי החברה טען שהוא דומה לאדם, בעוד Meta עובדת על לאפשר למשתמשים ליצור עולמות וירטואליים בתלת מימד באמצעות פקודות קוליות.
בנוסף, DeepMind של גוגל מיפה בהצלחה את המבנה של כמעט כל החלבונים המוכרים, וחברות כמו Mentee Robotics ו-Unlimited Robotics מפתחות רובוטים דמויי אדם שיכולים לסייע במשימות ביתיות. יתר על כן, יש כבר מכוניות אוטונומיות שמחכות לחולל מהפכה בתחבורה.
בשנים האחרונות נראו פריצות דרך משמעותיות בתחום הבינה המלאכותית (AI), עם התקדמות בתחומים כמו עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת ורובוטיקה. כמה מפריצות הדרך הבולטות ביותר כוללות:
1. מודלים של שפה: מודלים של שפה בקנה מידה גדול, כמו GPT-3 של OpenAI ו-LaMDA של גוגל, הוכיחו יכולות יוצאות דופן ביצירת טקסט דמוי אדם ולענות על שאלות מורכבות.
2. ראייה ממוחשבת: מודלים של בינה מלאכותית כמו DALL-E2 ו-Google Image יכולים לייצר תמונות ריאליסטיות המבוססות על פקודות טקסטואליות, שיש לה השלכות משמעותיות על תחומים כמו עיצוב גרפי ופרסום.
3. רובוטיקה: חברות כמו Boston Dynamics ו-Softbank Robotics עשו צעדים משמעותיים בפיתוח רובוטים דמויי אדם שיכולים לנוע ולתקשר עם העולם בצורה יותר אנושית.
4. שירותי בריאות: בינה מלאכותית הראתה הבטחה רבה ביישומים רפואיים, כמו אבחון מחלות וחיזוי תוצאות המטופלים.
5. שינויי אקלים: בינה מלאכותית משמשת למודל ולחזות את ההשפעות של שינויי האקלים, מה שיכול לעזור להכריע החלטות מדיניות ולהפחית את ההשפעה של ההתחממות הגלובלית.
בסך הכל, פריצות הדרך הללו מדגימות את הפוטנציאל העצום של AI לשנות היבטים שונים של חיינו, משירותי בריאות ועד בידור ועד לסביבה. ככל שה-AI ממשיך להתפתח, סביר להניח שנראה פריצות דרך מרגשות עוד יותר בשנים הבאות.
עליית הבינה המלאכותית: מה מניע את ההתקדמות המהירה?
ד”ר טלי דקל, מומחית לראייה ממוחשבת ממכון ויצמן וחוקרת בגוגל, מאמינה שהמפתח לפריצות הדרך שנראו במודלים של שפה וראייה ממוחשבת בשנתיים האחרונות הוא היכולת לאמן את המודלים הללו בכמויות אדירות של אינטרנט. נתונים. בשיחה עם ynet, מסבירה ד”ר דקל כי המחסום של זמינות נתונים מוגבלת, שהיה בעבר מכשול גדול, השתפר משמעותית בשנים האחרונות, ואיפשר להכשיר דגמים על שפע של מידע.
עוד מציינת ד”ר דקל כי התפתחות משמעותית נוספת הייתה הגידול במספר הפרמטרים במודלים של בינה מלאכותית האחראים על עיבוד מידע. היא מסבירה שבעוד שדגמים פעם היו מורכבים ממיליון פרמטרים בלבד, לדגמים הגדולים של היום יכולים להיות כמה מיליארדי פרמטרים. הגידול בקיבולת המודל, בשילוב עם שפע הנתונים, הובילו את פריצות הדרך הללו.
בחודשים האחרונים, ה-DALL-E2 של OpenAI זכה לתשומת לב נרחבת בזכות יכולתו ליצור תמונות המבוססות על פקודות טקסטואליות. לפני שגוגל ומטה הציגו מודלים דומים, OpenAI הדגימה כיצד בינה מלאכותית יכולה ליצור תמונות בסגנונות שונים עם קלט טקסטואלי בלבד. זה מסמן שיפור משמעותי מהגרסה הראשונה של הכלי שהושקה ב-2021, שהניבה תוצאות באיכות נמוכה בהרבה.
OpenAI שחררה את DALL-E2 בהדרגה עקב חששות לגבי שימוש לרעה פוטנציאלי, אך כעת הוא זמין לקהל הרחב. היישומים הפוטנציאליים של טכנולוגיה זו הם עצומים, והיא עלולה לחולל מהפכה בקרוב בתחום העיצוב הגרפי. למעשה, תהליך זה כבר החל, כאשר מגזין Cosmopolitan משתמש ב-DALL-E2 כדי ליצור שער לגיליון יוני שלהם. הם הכניסו כיתוב וקיבלו את תוצאת התמונה תוך 20 שניות בלבד.
העתיד המרגש אך הלא בטוח של בינה מלאכותית
עתיד הבינה המלאכותית (AI) מרגש וגם לא בטוח. בינה מלאכותית כבר עשתה צעדים משמעותיים בשנים האחרונות, עם התקדמות בתחומים כמו עיבוד שפה טבעית, זיהוי תמונות ורובוטיקה. עם זאת, יש עדיין הרבה מה לחקור ולפתח בתחום.
תחום פוטנציאלי אחד לצמיחה הוא בפיתוח של מערכות AI מתקדמות יותר שיכולות ללמוד ולהגיב בצורה שדומה יותר לקוגניציה האנושית. זה יכול להוביל לשיפורים משמעותיים בתחומים כמו בריאות, פיננסים ותחבורה.
תחום מיקוד נוסף הוא פיתוח מערכות AI שקופות יותר וניתנות להסבר. ככל שה-AI משתלב יותר בחיינו, חשוב שנבין כיצד המערכות הללו מקבלות החלטות והמלצות. זה יכול להוביל לאמון רב יותר ולאימוץ של טכנולוגיות AI.
יש גם חששות לגבי ההשפעה הפוטנציאלית של AI על שוק העבודה. בעוד של-AI יש פוטנציאל להפוך משימות רבות לאוטומטיות ולהגביר את היעילות, היא עלולה גם להוביל לעקירת מקומות עבודה ולאי שוויון כלכלי. טיפול בחששות אלה יהיה היבט חשוב בעיצוב העתיד של AI.
ככל הנראה, עתיד הבינה המלאכותית יעוצב על ידי שילוב של התקדמות טכנולוגית, שיקולים אתיים וגורמים חברתיים. ככל שה-AI ממשיך להתפתח, יהיה חשוב לוודא שהוא פותח ושימוש בו בצורה אחראית ואתית, תוך התמקדות במקסום היתרונות הפוטנציאליים שלו תוך מזעור הסיכונים הפוטנציאליים שלו.
