מאזן בין ענייני העסקים וצרכי הציבור
לפי האיחוד, ההסדרה תנסה את המצב בין ענייני עסקים, המתנגדים לכללים היוצרים הם שיגבילו את יכולתם של חברות אירופיות לתחרות בתחום הבינתחומי המלאכות, ובין צרכי הציבור, החושש מהתפשטות מידע שגוי ולא נכון, נזק לפרטיות המשתמשים ונזק לזכויות יוצרים. נראה שאחרי דבר המגבילים בחרו בכיוון יחסית משמרני: כללם לא צפויים להשפיע על המציעות שירותי תוכן המבוססים על בינה מלאכותית, בכל מקרה לא ייכנסו לתוקפן עד שנת 2025.
שתי רמות סיכון והשפעת ההחקיקה
הכללים מקבילים שתי רמות סיכון, כאשר בטכנולוגיות בעלות סיכון נמוך, המפתחים יחוייבו שק מתורגמים ל: פאר כוללי על מקורות מידע ואיך הם מאוחסנים ומעובדים. טכנולוגיות בעלות סיכון גבוה, כמו טכנולוגיה שתאפשר התעתעות במידע ביומטרי, יחולו כלליים נוקשים מאוד שעשויים למעשה לעצור את השירות לחלוטין באיחוד האירופי.
המשך החקיקה
בעוד כשני חודשים, מדינות האיחוד האירופי שוב להצביע בעניין כדי להפוך את הכללים לחקיקה סופית וחוקית. נוסף יש לציין את הסדרה באיחוד האירופי עשויה לעורר השראה במדינות אחרות, כמו ארצות הברית וסין, ליישם כללי דומים – ואף מחמירים.
