אחרי שהמשחק “Human or Not?” של AI21 הישראלית, בו משתמשים התבקשו לנחש אם הם מדברים עם אדם או בוט הפך ויראלי, החברה מפרסמת ממצאים שמתבססים על מיליוני שיחות. המסקנות: קל לנו יותר לזהות בני אדם, אנו מאמינים שבוטים מנומסים יותר, וטועים לחשוב שהם לא יצליחו לזייף רגשות. יוצר המשחק: “כל התפיסות לגבי מה מגדיר בוטים ובני אדם ישתנו מהר מאוד”
לפני למעלה מ-70 שנה, המתמטיקאי אלן טיורינג הציג את “מבחן טיורינג“, הידוע במקור כ”מבחן החיקוי”. בדיקה זו נועדה להעריך את אינטליגנציה של מכונה באמצעות חקירה מוגבלת בזמן שבה משתתף אנושי היה צריך לקבוע אם הוא משוחח עם אדם או מכונה. לאחרונה השיקה חברת AI21 Labs, חברה ישראלית, משחק בשם “Human or Not?” שצבר פופולריות במהירות. למעשה, המשחק הזה היה גרסה של מבחן טיורינג, שנערך בקנה מידה חסר תקדים ופתוחה לקהל הרחב, במקום להיות מוגבל להגדרות מחקר סגורות. על ידי ניתוח מיליוני שיחות שנאספו מהמשחק, החברה שיתפה כעת תובנות מסקרנות ושפכה אור על התהליך מאחורי הקלעים.
איך המשחק עובד?
“פיתחנו את המשחק כי הבנו שלאנשים יש תפיסה מוטעית לגבי איך מתנהג בוט”, מסביר עמוס מרון, מנהל קבוצת מוצר ב-AI21
החברה שמה לה למטרה לשנות את האופן בו אנו קוראים וכותבים באמצעות שימוש במודלי שפה מבוססי AI גנרטיבי, ומוכרת בעיקר בזכות מוצר הדגל שלה Wordtune. המשחק והמחקר סביבו הם יוזמה של מעבדת המחקר שלה, ומוצע בחינם. במסגרתו, המשתתפים הוזמנו לנהל שיחה קצרה באנגלית, מבלי לדעת אם הצד השני שמשוחח איתם הוא אדם נוסף שהתחבר למשחק, או בוט.
כל שיחה הוגבלה לשתי דקות, וזמן כל כתיבת הודעה ל-20 שניות. בסוף השיחה, היה על השחקן לנחש עם מי דיבר.
דברי המנכ”ל
“בוטים הם לא דבר חדש, אבל אנחנו רגילים שהם מאוד מתוסרטים, לא אנושיים באופן הביטוי שלהם, ומתסכלים”, אומר מרון. הוא מתייחס להתפתחויות בחודשים האחרונים, עם הפופולריות המדהימה לה זכה הצ’אטבוט ChatGPT ובוטים מתחרים נוספים שיצאו בעקבותיו ומבוססים על AI גנרטיבי, ואומר כי “אפילו במהפכה של החודשים האחרונים, אנשים עדיין רגילים מבוטים לדרך ביטוי מאוד מסוימת – כשהאמת היא שהיום מודלי שפה יודעים להתנהג בכל דרך שיגידו להם. עד היום פשוט הגדירו אותם להיות שירותיים. מנגד, לאנשים גם יש הנחות על מה שבן אדם לא יעשה או לא”.
