לוגו מגזין הפיננסי
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מגזר ההייטק הישראלי עומד בפני ירידה כאשר המשקיעים נסוגים 

תגיות
מגזר ההייטק הישראלי עומד בפני ירידה כאשר המשקיעים נסוגים 

לפי דו”ח עדכני של חברת המחקר SNPI, תעשיית ההייטק הישראלית חווה ירידה מתמשכת בהשקעות, כאשר משקיעים נוטשים. גם קצב הצמיחה של החברות מראה סימני קיפאון. הדו”ח מערער על תחזיות אופטימיות שניבאו התאוששות באקו-סיסטם ההייטק הישראלי ומעלה חששות לגבי עתיד התעשייה.

ירידה בהשקעות ובצמיחה

המחקר של SNPI חושף ירידה של 40% בהשקעות בחברות הייטק ישראליות פרטיות בהשוואה לרבעון השלישי של השנה הקודמת. בנוסף, ההשקעות ירדו ב-10.5% בהשוואה לרבעון השני של השנה. למרות שהירידה הואטה מעט, ישראל נופלת כעת בין ארה”ב, שחוותה ירידה של 17%, לבין אירופה, שבה סכומי ההשקעה דווקא גדלו ב-3% בין הרבעון השני לשלישי.

הדו”ח מדגיש כי מגמת ההשקעות הכוללת בישראל מציגה ירידה עמוקה יותר בהשוואה לאירופה וארה”ב. לאורך שלושת הרבעונים הראשונים של השנה ירד הגיוס ב-63% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, אירופה חוותה ירידה של 48%, וארה”ב ראתה ירידה של 43%. עורכי המחקר מייחסים את גודל הירידה בישראל לגורמים כמו חוסר יציבות פוליטית שתרמה לירידה בהשקעות.

ירידה בסבבי גיוס

הדו”ח חושף ריכוזיות מדאיגה של השקעות במספר קטן של חברות ישראליות. למעשה, ארבע חברות היוו 38% מכלל ההשקעות ברבעון, מה שמעלה חששות לגבי היעדר הגיוון בנוף ההשקעות. בנוסף, מספר סבבי הגיוס ירד משמעותית, כמעט במחצית מ-131 עסקאות ברבעון השני ל-77 בין יולי לספטמבר. לא ניתן לייחס ירידה זו רק למשברים עולמיים או לחקיקה רגולטורית. חלק מהיזמים בחרו לגייס כסף ממשקיעים קיימים מבלי לקבוע את שווי החברה, המכונה גיוס “SAFE”. סבבים אלו הם בדרך כלל בסכומים קטנים יותר, מה שאומר שסכומי ההשקעה בפועל אינם עולים משמעותית על הנתונים המדווחים.

יציאת משקיעים

עוד מציינים בדוח כי הירידה בהשקעות נובעת מהיעלמותם של כמה משקיעים מסצנת ההייטק הישראלית. ב-SNPI מציינים ירידה של כשליש במספר קרנות ההון סיכון הישראליות המשקיעות באופן פעיל מקומי וירידה של 40% בקרנות זרות. דוגמאות בולטות כוללות את Verizon Fund, Benchmark, Scale Ventures, Robert Bosch וקרן ההשקעות של Citi. חלק מקרנות ההון סיכון בחרו להישאר זהירים, וממתינים להערכות הסטארט-אפ שיצנחו עוד יותר. הם בחרו בסבבי גיוס לא רשמיים כמו סבבי “SAFE” במקום זאת. גם הקושי בגיוס הון וחוסר היציבות הפוליטית בישראל תרמו ליציאת הקרנות מהשוק.

צמיחה מוגבלת ויצירת חד קרן אחד 

הדו”ח מדגיש מגמה מדאיגה נוספת: הדלדול המשמעותי של השקעות גדולות בחברות בוגרות ויצירה מוגבלת של חדי קרן חדשים. רק חד קרן אחד, AI21, צמח בישראל בשלמותה של 2023. זה מציב את ישראל בחברה של מדינות כמו ליכטנשטיין, אירלנד, קנדה וצרפת, שראו רק יצירת חד קרן אחת בתשעת החודשים האחרונים. לשם השוואה, סינגפור ייצרה שני חדי קרן, לבריטניה ולגרמניה היו שלושה, וארה”ב ייצרה 26 יוצאי דופן.

הירידה בהשקעות והמחסור בחדי קרן חדשים מדגישים את האתגרים העומדים בפני תעשיית ההייטק הישראלית. מגמות אלו מעלות חששות לגבי הצמיחה העתידית והתחרותיות של המגזר.

למרות האתגרים הללו, חשוב לציין שתעשיית ההיי-טק הישראלית נותרה עמידה ובעלת היסטוריה של התאוששות ממכשולים. המאמצים המתמשכים למשוך משקיעים ולשמרם, לטפח חדשנות ולטפל באי ודאויות פוליטיות יהיו חיוניים להחייאת המגזר ולהבטחת הצלחתו ארוכת הטווח.

תגיות

אהבתם את הכתבה? שתפו

כתבות אחרונות

בינה מלאכותית ו-AI

חדשות רכב

מודעה