כך משפיעה המלחמה על החברות הישראליות בוול סטריט

המלחמה המתמשכת בין ישראל לאיראן והסנקציות האמריקאיות על טהראן הן לא רק איום אסטרטגי וביטחוני, אלא גם אתגר כלכלי ומסחרי לחברות הישראליות הפועלות בשוק העולמי. במיוחד, החברות הישראליות המובילות בתחומי הטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה והסייבר המנועות בבורסת נאסד”ק בוול סטריט, חוות תנודות גדולות בשווי השוק שלהן בחודשים האחרונים.

הירידה הראשונית

בשבוע הראשון למלחמה, ב-7 באוקטובר, המניות הישראליות סבלו מירידה חדה, בעקבות החששות מהשלכות המלחמה על הכלכלה הישראלית, היצוא הישראלי והסיכונים הביטחוניים. המדד הישראלי בנאסד”ק ירד ב-4.5%, וחברות גדולות כמו טבע, וויקס, סודה סטרים, ניס, סייברארק ואורמת ירדו ב-5% עד 10%. המניות הישראליות היו בין המניות הנמוכות ביותר בבורסה האמריקאית באותו היום.

ההתאוששות המהירה

אך מאז, המניות הישראליות התאוששו מהמכה הראשונית, וחלקן אף הצליחו לעקוף את המדד הכללי של נאסד”ק. המדד הישראלי בנאסד”ק עלה ב-8.3% מאז ה-7 באוקטובר, בעוד המדד הכללי של נאסד”ק עלה ב-6.7%. חברות כמו טבע, וויקס, סודה סטרים, ניס ואורמת הגבירו את שווי השוק שלהן ב-10% עד 20%, וחברות כמו סייברארק, קליק, נובוקיור, קומפיוג’ן וסולאראדג’ הגבירו את שווי השוק שלהן ב-20% עד 40%.

הסוד של ההצלחה

איך הן עשו את זה? התשובה היא שהן הצליחו להתאים את עצמן למצב החדש, ולהסט את משאביהן בין הצוותים והמדינות שבהן הן פועלות. חברות רבות העבירו חלק מהפעילות שלהן מישראל למדינות אחרות, כמו ארה”ב, אירופה, הודו וסינגפור, כדי להבטיח את היציבות והגמישות שלהן. חברות אחרות השתמשו בטכנולוגיות המאפשרות להן לעבוד בצורה מבוזרת יותר, ולהתמודד עם הקשיים הלוגיסטיים והביטחוניים של המלחמה. חברות שלישיות השקיעו בחדשנות ובפיתוח מוצרים חדשים, שיכולים לענות על הצרכים המשתנים של השוק העולמי.

ההשפעה על הסטארט־אפים

המלחמה השפיעה לא רק על החברות הישראליות הגדולות, אלא גם על הסטארט־אפים הישראליים הצעירים, שמחפשים לפרוץ לשוק העולמי. הסטארט־אפים הישראליים נאלצו להתמודד עם קושי גיוס הון, ירידה בהשקעות חוץ, וקשיים בהגעה ללקוחות ולשותפים בחו”ל.

הסטארט־אפים הישראליים גם היו חייבים להתאים את עצמ למצב החדש, ולפעול בצורה מבוזרת יותר, בעזרת כלים דיגיטליים ותשתיות ענן. הסטארט־אפים הישראליים השתמשו בפלטפורמות כמו אמזון ווב סרוויסס, מייקרוסופט אזור, גוגל קלאוד ואייבי אם קלאוד, שאפשרו להם לאחסן, לעבד ולהעביר נתונים בצורה מאובטחת ויעילה.

הסטארט־אפים הישראליים גם השתמשו בכלים כמו סלאק, זום, גיטהאב וטרלו, שאפשרו להם לתקשר, לשתף ולשתף פעולה עם הצוותים, הלקוחות והשותפים שלהם ברחבי העולם, ללא תלות בזמן או במקום. בכך, הסטארט־אפים הישראליים הצליחו להמשיך לפתח ולהציע מוצרים ושירותים חדשניים ומתקדמים, שהיו בדרישה גבוהה בשוק העולמי.

ההצלחות הבולטות

חלק מהסטארט־אפים הישראליים הצליחו להשיג הצלחות גדולות בשוק העולמי, בעקבות המלחמה. לדוגמא, הסטארט־אפ הישראלי פייסבוט, שמפתח רובוטים חכמים לשירות לקוחות, הגדיל את ההכנסות שלו ב-300% בשנה האחרונה, וחתם על חוזים עם לקוחות גדולים כמו וולמארט, אמזון וסטארבקס.

הסטארט־אפ הישראלי סקייפי, שמפתח טכנולוגיה לשיחות וידאו באיכות גבוהה, הגדיל את המשתמשים שלו ב-500% בשנה האחרונה, והפך לאחד השירותים המובילים בתחום. הסטארט־אפ הישראלי טרנספרווי, שמפתח פתרונות להעברת כספים בין מדינות באופן מהיר ובטוח, הגדיל את העסקאות שלו ב-400% בשנה האחרונה, והגיע לשווי שוק של 10 מיליארד דולר.

המסקנות

המלחמה בין ישראל לאיראן היא אחת המלחמות המשפיעות ביותר על הכלכלה העולמית בשנים האחרונות. המלחמה הביאה לירידה ולעלייה במניות הישראליות בוול סטריט, והציבה אתגרים והזדמנויות לחברות הישראליות הפועלות בשוק העולמי.

החברות הישראליות הגדולות הצליחו להתאים את עצמן למצב החדש, ולהסט את משאביהן בין הצוותים והמדינות שבהן הן פועלות. הסטארט־אפים הישראליים הצעירים היו חייבים להתמודד עם קשיים רבים, אך גם הם הצליחו להשתמש בכלים דיגיטליים ובתשתיות ענן, ולהגיע להישגים מרשימים בשוק העולמי. המלחמה הראתה את היכולת הישראלית לחדשנות, לגמישות ולהתמודדות עם אתגרים.