בשנת 2024, יש סיכוי גבוה שבנק ישראל יעלה את הריבית הבסיסית מהרמה הנמוכה של 0.1% שהוא שומר עליה מאז אוגוסט 2020. הסיבה העיקרית לכך היא הצורך להתמודד עם התחממות המשק הישראלי, שמובילה לעליית המחירים ולהתפתחות חריגה של השוק הנדל”ן.
בנוסף, בנק ישראל ירצה להתאים את הריבית שלו למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי (ECB) והמערכת הפדרלית לחלוקת כספים (FED), שצפויים להעלות את הריביות שלהם בשנת 2023 או בתחילת 2024.
העלאת הריבית בישראל תשפיע על שער החליפין של השקל לעומת המטבעות הזרים, בעיקר הדולר, האירו והליש”ט. ההשפעה תהיה תלויה בגודל ההעלאה, בקצבה ובציפיות השוק. באופן כללי, אפשר לומר שהעלאת הריבית תחזק את השקל, כי היא תגביר את הביקוש לשקלים מצד המשקיעים הזרים, שירצו לנצל את התשואה הגבוהה יותר. אבל החיזוק הזה לא יהיה בהכרח ישיר או קבוע, כי הוא יתנגש עם גורמים אחרים, כמו המצב הכלכלי והפוליטי של המדינות השותפות, המדיניות המט”ח של בנק ישראל, והסיכונים הגלובליים והאזוריים.
ההתחזקות של השקל לעומת הדולר במהלך 2020-2021
הדולר הוא המטבע הכי חשוב לישראל, כי הוא משמש כמטבע סחר וכמטבע חוב בינלאומי. השקל התחזק משמעותית לעומת הדולר בשנת 2020 ובתחילת 2021, בעיקר בגלל ההבדל הגדול בין המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לבין המדיניות המוניטרית של הפדרלי. בעוד בנק ישראל הוריד את הריבית הבסיסית רק ב-0.15%, הפדרלי הוריד את הריבית הבסיסית ב-1.5%, ובנוסף השיק תוכנית קניית ניירות חוב ענקית, שהוסיפה לכמות הדולרים בשוק. התוצאה היא שהשקל הגיע לשיא היסטורי של 3.11 שקלים לדולר בינואר 2021.
מאז, השקל התחלש קצת לעומת הדולר, והגיע לרמה של 3.22 שקלים לדולר באוקטובר 2021. הסיבות לכך הן ההתאוששות המהירה של המשק הישראלי מהמשבר הקורונה, ההצלחה הבלתי רגילה של התוכנית החיסונית, ההסכמים הדיפלומטיים עם האמירויות והבחירות האמריקאיות, שהביאו להחלפת הנשיא ולהרגעת המתחים הגלובליים. בנוסף, בנק ישראל התערב בשוק המט”ח בצורה אקטיבית, וקנה כ-30 מיליארד דולר בשנת 2020 ועוד 20 ממיליארד דולר בשנת 2021, כדי להגביל את החיזוק היתר של השקל. ההתערבות הזו הוסיפה לקופת המט”ח של בנק ישראל כ-150 מיליארד דולר, שהם כ-40% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל.
בשנת 2024, הציפייה היא שהשקל יחלש קצת לעומת הדולר, בעיקר אם הפדרלי יעלה את הריבית הבסיסית בקצב מהיר יותר מבנק ישראל. הסיבה היא שההבדל הריביתי בין המטבעות יקטן, והדולר יהיה יותר מושך למשקיעים הזרים. בנוסף, הדולר יכול להיחזק בגלל ההתאוששות הכלכלית של ארה”ב, שתומכת בביטחון המשקיעים ובביקוש לניירות חוב אמריקאים. אבל אני לא מצפה שהחיזוק הזה יהיה חזק מאוד, כי הדולר עדיין ייסבל מהגבהת החוב הציבורי של ארה”ב, שעלולה להגביר את הלחץ ההפוך על הריבית, ומהסיכונים הפוליטיים והגיאופוליטיים של ארה”ב, כמו היחסים המתוחים עם סין ואיראן.
ההערכה היא שהשקל ישאר בטווח של 3.3-3.5 שקלים לדולר בשנת 2024, בהנחה שבנק ישראל יעלה את הריבית הבסיסית ב-0.5%, ושהפדרלי יעלה את הריבית הבסיסית ב-1%. אם ההעלאות יהיו גדולות יותר או קטנות יותר, הטווח ישתנה בהתאם.
ההשפעות של התרחיש הזה על המשק הישראלי ועל המשקיעים הפרטיים הן:
- החיזוק היחסי של הדולר יקל על היבואנים ועל החייבים בדולרים, אבל יקשה על המייצרים ועל המקבלים הכנסות בדולרים.
- העלאת הריבית בישראל תגביר את העלות ההלוואה למשכנתאות ולאשראי צרכני, אבל תשפר את התשואה על החסכונות ועל הניירות חוב ישראליים.
- העלאת הריבית בישראל תסייע להילחם בהפרעות המחירים, שעלולות להגיע לרמה של 3% או יותר בשנת 2024, בעיקר בגלל העלייה במחירי הנדל”ן ובמחירי האנרגיה.
- העלאת הריבית בישראל תגביר את הסיכון של קריסת השוק הנדל”ן, שנמצא במצב של בועה, לדעתי. הסיכון הזה יהיה גבוה יותר אם העלאת הריבית תהיה גדולה או מהירה מדי, או אם יהיו גורמים חיצוניים שיגרמו להתרעדות של הביטחון או ההיצע.
- העלאת הריבית בישראל תקטין את הפער הכלכלי והחברתי בין המשכירים לבין השוכרים, כי היא תגרום לירידה במחירי השכירות, שהם קשורים למחירי הנדל”ן. אבל היא גם תקשה על האפשרות לרכוש דירה עבור השוכרים, כי היא תגביר את העלות ההלוואה.
